יום שישי, 13 במרץ 2009

4- ללא מעצורים

למרות כל היצרים והתשוקות שיש לנו (עליהם דיברנו בפוסט הקודם) יש לכולנו מעצורים. מעצורים אלו חשובים. לא תמיד אנו צריכים לומר את מה שאנו חושבים (משיקולים של פגיעה בזולת ועוד) ולא תמיד אנו צריכים ללכת אחר יצרנו. במיוחד בפעמים בהם הוא מושך אותנו לכיוונים לא מוסריים.
בעיני ובעיני רבים, אדם שהולך לפאב, בר או מועדון, משתכר ועושה שטויות, הוא אדם לא אחראי. הוא בורח מהמציאות בה הוא חי ומשחרר את המעצורים המגבילים אותו ופשוט פועל ללא בקרה עצמית. השכרות היא דבר מגונה הנעשה, בדר"כ, ע"י אנשים קשי יום הרוצים לברוח מן המציאות הקשה. רוצים לשכוח מהכל ולתת לעצמם להתפרץ ללא מעצורים.
אך יום אחד בשנה, אפשר לראות לא מעט אנשים רציניים ושקולים השותים לשוכרה. אנשים שלא היית חושב לרגע שהם ידרדרו למצב כזה.
היום הזה הוא פורים.

לשם מה זה? מדוע חז"ל עודדו דבר שכזה?
ברצוני לנסות לתת לכך תשובה.

כל השנה כולה השיכרות אינה רצויה. אדם צריך לכלכל את צעדיו מתוך שיקול דעת. אמנם הוא צריך לתת ביטוי חיובי לרגשותיו ויצריו, אך כל זאת מתוך מחשבה, שיקול דעת וניתובם אל דרך הטוב.
אך כל אדם מגביל את עצמו הרבה פעמים במקומות בהם אינו צריך להגביל את עצמו. כל מיני עכבות פסיכולוגיות מונעות ממנו לעשות דברים טובים ולתת ביטוי לרגשותיו החיוביים. אם מתוך ביישנות או לחץ חברתי ועוד.
לשם כך מגיע פורים.

מי שיודע שבשכרותו יעשה דברים רעים- שלא ישתכר. רוב האנשים לא חושבים על השכרות בהקשר עם דברים חיוביים, אך זה מכיוון שהם מכירים את השיכרות שבברים ושל האנשים המחפשים פריקת עול ובריחה מהמציאות. אך רבים מהאנשים, אם יהיו באווירה טובה ובסביבה הנכונה- יוציאו את המירב והטוב המוסתר שבהם החוצה. בפורים האדם יכול להסיר את העכבות ולהוציא את מה שבליבו. אני, לדוגמא, שנים רבות ניצלתי את פורים כדי לבקש מחילה מכל מי שאולי פגעתי בו ולא היה לי נעים לבקש ממנו מחילה. בפורים אנו מתעלים מעבר לרגשות הקטנוניות ויכולים להבין שסה"כ אנו רוצים איש בטובת רעהו וחפצים בקרבתו.

לאחר הפורים, אפשר לבחון את מה שקרה ולהבין את עצמנו יותר. להבין מה אנו צריכים יותר להוציא לידי ביטוי. ואם היו דברים פחות סימפטיים שהוצאנו- לדעת אותם על עצמנו ולדעת איך להרחיק דברים אלו מכיוונים רעים ולתעל אותם לטוב.
אז למה לא כל יום פורים? כי פורים הוא יום בשנה. יום של קריאת כיוון. במובן מסוים, של חשבון נפש. חז"ל אמרו שפורים כמו יום כיפור. כן כן, אותה שכרות והוללות, לכאורה, היא כמו היום שכולם צמים, שקולים, עושים חשבון נפש עמוק על כל השנה. ביום כיפור אנו עושים חשבון נפש על כל מה שעשינו ובפורים אנו עושים חשבון נפש על האישיות שלנו. מי אנו ולאן אנו נוטים. להכיר את עצמנו ולדעת לנהל את עצמנו בהתאם לכיוון המוסרי.
בהמשך השנה נמשיך להיות שקולים ופקחים ונכלכל את צעדינו לאור המסקנות שהסקנו בפורים.
אז נרים כוס יין לחיי חיים טובים יותר...

3 תגובות:

  1. יפה איך שאתה מקשר בין הפוסטים השונים. אהבתי את הכיוון של ללכת עם מה שאתה ולכוון את זה למטרות טובות גם בפוסט הזה וגם בפוסט הקודם. :) טל

    השבמחק
  2. הלוואי וכולם ינהגו כך...לדעתי מעטים הם היודעים את הגבול הנכון ואת המסר של חכמינו. יש לחנך ולהדריך בכיוון הנכון. העליות האחרונות הביאו את השיכרות לארצנו הקדושה ויש להתרחק מנגע זה, ההולך ומתפשט בקרב הנוער. טוב שחשבת על המסר הנכון שחכמינו רצו להעביר לנו.

    השבמחק
  3. כרגיל אהבתי.

    אני מציע ללכת להסתובב בבלוגוספירה ולדבר עם אנשים. זה יביא לך קוראים וחברים לשיחה נוספים :-)

    השבמחק