“אני רודף אחר חוקיך, מחד.מאידך תשוקתי אותי רודפת.
בוש ונכלם אבוא בשעריך”
בשיר “אנה אפנה“ של ארז לב ארי, מציג הוא מאבק בין הרצון לטוב ולעבודת האל לבין תשוקותיו ויצריו. מצד אחד הוא חפץ בשמיעה למצוות האל ומצד שני הוא מרגיש שתשוקותיו רודפות אותו וגוררות אותו הרחק מהאל ומצוותיו. התוצאה היוצאת מכך היא שהאדם עובר עבירות וחוזר אל האל כשהוא מתבייש ונכלם ממעשיו. “איכה אלך אנה אפנה מפניך”- אין הוא מוצא מקום בו יוכל לספק את יצריו כיוון שאין הוא יכול לברוח מ”עיני” אלוקיו. בעצם, נוצר פער “בין הלכה למעשה”, בין מה שנכון בעיניו לעשות (ללכת אחר האל ומצוותיו) ובין מה שהוא חושק לעשות.
“רודף אחר חוקיך
מאידך תשוקתי אותי שורפת
עזה כמוות איומה כנדגלות”
מילים אלו מקבילות לפתיחה אך מתארות התדרדרות חריפה הרבה יותר. הרדיפה אחר החוקים כבר פחות מזוהה עם ה”אני” שבהתחלה. התשוקה, מצד שני, לא רק רודפת אלא כבר מצליחה ושורפת. היא חזקה כמו מוות ואיומה. הוא הולך ומתרחק מאלוקים וכתוצאה מכך ישנם “הלילות הארוכים והבדידות והשנים”. ליבו פועם בחוזקה אל תשוקותיו (”והלב הזה שלא ידע מרגוע”). ישנם אלמנטים חזקים ואפלים: ים סוער, צללים, המושכים אותו הרחק מאלוקיו.
מתוך כל זאת מבצבצת לה הקריאה מעמקי נשמתו אל אלוקיו: “השיבני”. עזור לי לשוב אליך, אלוקי. כי אני כבר אינני יכול בכוחות עצמי לעשות זאת.
“לאן אלך אנה אפנה, כשעיניך מביטות בי
איכה אברח, איך לא אפנה”
האל מופיע בדמות ה’אח הגדול’. האל ומצוותיו שבהתחלה נתפסו כדבר שהוא רודף אחריו ורוצה בו, נתפסות עכשיו כדבר מחייב ומפחיד. איך אוכל לפנות ולברוח כשהמצפון והאל מביט בי ומבקר את מעשיי. מאידך, התשוקות שנתפסו בהתחלה כרודפות אותו הם המקומות שאליהם הוא רוצה לברוח עכשיו, אך מתקשה לעשות זאת בגלל ‘האח הגדול’ שמביט בו.
הוא מסיים את השיר במשפט “אני רודף אחר חוקיך”. הוא עדיין יודע שזאת היא המטרה. אך רגשותיו העזים נמצאים במקום אחר. הוא במאבק מתמיד בין סערות רגשותיו לבין הדברים שהוא מבין שהוא חייב לעשותם ורוצה בהם באיזשהו מקום בפנים.
איכה אברח, איך לא אפנה”
האל מופיע בדמות ה’אח הגדול’. האל ומצוותיו שבהתחלה נתפסו כדבר שהוא רודף אחריו ורוצה בו, נתפסות עכשיו כדבר מחייב ומפחיד. איך אוכל לפנות ולברוח כשהמצפון והאל מביט בי ומבקר את מעשיי. מאידך, התשוקות שנתפסו בהתחלה כרודפות אותו הם המקומות שאליהם הוא רוצה לברוח עכשיו, אך מתקשה לעשות זאת בגלל ‘האח הגדול’ שמביט בו.
הוא מסיים את השיר במשפט “אני רודף אחר חוקיך”. הוא עדיין יודע שזאת היא המטרה. אך רגשותיו העזים נמצאים במקום אחר. הוא במאבק מתמיד בין סערות רגשותיו לבין הדברים שהוא מבין שהוא חייב לעשותם ורוצה בהם באיזשהו מקום בפנים.
כך מציג ארז לב ארי את ההתנגשות שבין היצרים והתשוקות לבין המוסר ומצוות האל. ברצוני להציג דרך שונה לגמרי.
דרך שעוברת בהבנה שלכל יצר וכוח בעולם יש מקום ותפקיד. התפיסה שהמוסר ועבודת האל היא דרך ההתנגדות אל התשוקות, היצרים והרצונות מביאה אל הרגשה שהמוסר הוא עול ומעמסה. במקום זאת, יש להבין שאנו צריכים להידבק במוסר דרך התאוות והתשוקות שלנו. להבין מהו התפקיד של התאוות שיש לכל אחד מאיתנו ולהשתמש בהם בשביל תפקיד זה.
דרך שעוברת בהבנה שלכל יצר וכוח בעולם יש מקום ותפקיד. התפיסה שהמוסר ועבודת האל היא דרך ההתנגדות אל התשוקות, היצרים והרצונות מביאה אל הרגשה שהמוסר הוא עול ומעמסה. במקום זאת, יש להבין שאנו צריכים להידבק במוסר דרך התאוות והתשוקות שלנו. להבין מהו התפקיד של התאוות שיש לכל אחד מאיתנו ולהשתמש בהם בשביל תפקיד זה.
אם יש לך יצר לעשות מעשה רע- צריך לראות ממה זה נובע. בסופו של דבר, אפשר לקחת את השורש של יצר זה ולתעל אותו אל דבר חיובי. הדגש בדרך זו הוא תיעול היצרים ולא מלחמה נגדם. פיתוח התאוות והיצרים והנאה מהם כשהם מתועלים לחיוב. אין שום דבר רע ביצרים גדולים וחזקים. ככל שהם יהיו יותר חזקים ומושכים- כך הם יוכלו להשפיע לטובה הרבה יותר, במידה וינותבו אל המקום הנכון.
כמובן שגם בדרך זו יש אלמנטים של מלחמה ובלימת היצר. אנו צריכים לחסום בפניו את הדרך אל הצדדים השליליים. אך היצר אינו רובץ ודוחף לפתוח פתח אל צדדים שליליים אלו, אלא זורם הלאה לכיוון המטרות החיוביות של אותו יצר.
זו היא דרך שמצריכה מחשבה והבנה של היצרים והתאוות שמניעים אותנו. ניתוח מעמיק והכוונה מודעת אל אפיקים חיוביים. אין זה אומר שמי שהולך יותר ע”פ דרך זו, אז אין לו שום היסוס וקשיים מוסריים בחיים. ישנם ותמיד יהיו קשיים, אך הכיף והתאווה, הרצון החזק והתשוקה יזוהו עם המוסר והחוקים וידחפו אותו רבות לכיוון החיובי.
זו היא דרך שמצריכה מחשבה והבנה של היצרים והתאוות שמניעים אותנו. ניתוח מעמיק והכוונה מודעת אל אפיקים חיוביים. אין זה אומר שמי שהולך יותר ע”פ דרך זו, אז אין לו שום היסוס וקשיים מוסריים בחיים. ישנם ותמיד יהיו קשיים, אך הכיף והתאווה, הרצון החזק והתשוקה יזוהו עם המוסר והחוקים וידחפו אותו רבות לכיוון החיובי.
לקריאת התגובות הראשונות: לחץ כאן
איך לדוגמא תתמודד עם תאווה לאוכל?
השבמחקאני מנסה להבין את שיטתך.
נ.ב.
הכתב קטן מאד וקשה לקרוא אותו. מציע להגדיל את הפונטים.
חשוב על הסיבה שיש לך תאווה לאוכל. דרך זה תמצא פתרון
מחקהנחיצות בחיים לתאווה לאוכל היא ברורה, לדעתי. צריך תאווה זו בשביל לאכול ולשרוד. אם אכילה היתה דבר שרק נחוץ לעשות, אך אין תאווה אליה, הרבה אנשים היו מזניחים עצמם ומגיעים לתת תזונה (ראה ערך ההזנחה של רבים מאיתנו בכושר הגופני).
השבמחקכן צריך להתמודד עם תאווה זו ולהכווין אותה שתהיה במידה הנכונה ולמאכלים בריאים יותר.
כלומר השתמשת בשכל :-)
השבמחקאבל עדיין המרחק בין המחשבה למעשה רחוק.... (לצערם של רבים).
אני מוצא את תהליכי תיקון המידות כנדבכים הכרחיים.
תהליכי תיקון המידות בהחלט הכרחיים.
השבמחקיהיה יותר קל לתקן את המידות כשהם יזדהו עם הפן החיובי ביצרים שלהם ויתעלו אותם לשם. תיקון המידות הוא שימוש נכון ביצרים ולא דיכויים.
זה שימוש בשכל המוביל לניצול הרגש לכיוון תיקון המידות.
מסכים :-)
השבמחקחוץ מזה האפשרות להרישם לבלוג, בבלוגר, משפרת משמעותית את השיח :-)