“…אך כל זאת אינו לשווא. הרי בתור תינוק שזה עתה נולד ולא יודע לזחול, לא הייתי משנה את העולם. יכולותיי הולכות וגדלות ככל שהשנים חולפות. אני גדל פיזית ומוטורית, נפשית ומנטלית.
כך עברו להם 22 שנה. 22 שנות התפתחות. 22 שנות הכשרה לעולם הגדול. לקראת הטבעת חותמי בעולם.” (מתוך “סיפור חיי בפרט וחיי אדם בכלל”, הפוסט הקודם)
כך עברו להם 22 שנה. 22 שנות התפתחות. 22 שנות הכשרה לעולם הגדול. לקראת הטבעת חותמי בעולם.” (מתוך “סיפור חיי בפרט וחיי אדם בכלל”, הפוסט הקודם)
כה רבות השנים שהשקעתי ואשקיע בהכנה זו. חובה עלי לברר מה היא אותה הכנה. אילו “אימונים” אני צריך לעשות לעצמי ולאן אני פניי מועדות.
ובכן, ישנם שני מישורי הכנה והתפתחות: מוסרית רוחנית ושכלתנית פיזית.
המישור השכלתני פיזי מתחלק, כמובן, לשניים: פיזי ושכלתני. הפן הפיזי התפתח רבות ובעיקר בשנותיי הראשונות, בילדות. החל מלימודי זחילה, פעולות מוטוריות למיניהם, גדילה במימדים הפיזיים אך גם באימוני כושר גופני שבע”ה אמשיך לעשות כל חיי. הפן השכלתני מתפתח בעיקר בנערות. החל מפיתוח יכולות דיבור, חשבון, הבנת מושגים מופשטים, בי”ס, אוניברסיטה…
המישור המוסרי רוחני מתחלק, גם הוא, לשניים: מוסרי ורוחני. הפן המוסרי הוא פיתוח המצפון וידיעת החוק (במובן הרחב של המילה חוק). מה נכון ומה לא נכון לעשות. מה מוסרי ומה לא. הן ברמת הפרט והן ברמת החברה והעם. המוסר הוא דבר הטבוע באדם מלידה, אך דורש פיתוח. הפן הרוחני הוא העומק של החיים שלנו. הפנמה של מטרת חיינו. הבנה עמוקה של הדברים העומדים מאחורי מהלך חיינו, בעבודה, בחיי החברה שלנו וכו’. מה מטרת עמנו ומדוע הוא צריך לשאוף לכיוון זה. לא רק מה נכון ולא נכון, אלא מה הדבר המהותי העומד מאחורי זה. זו היא השקפת עולמנו.
השקפת העולם נותנת יכולת להסיק מסקנות מוסריות על מצבים עליהם לא נתנו את הדעת, כיוון שיש הבנה של הסיבות לדברים עליהם כבר נתנו את הדעת. אפשר, איפוא, לומר שהפן הרוחני הוא המהות שמאחורי חיינו ומאחורי המוסר. ראיה רוחנית מקנה יכולת שיפוטית עצמאית בין טוב לרע.
התפתחות במישור הפיזי- שכלי ללא התפתחות במישור המוסרי רוחני, עלולה להוביל לתוצאות הרסניות. לאדם כריזמטי, חזק וחכם עם יכולות רבות המנוצלות לרעה. אין וואקום. אדם איננו ניטרלי. כל אדם מורכב מטוב ורע. אדם שלא יצק אל עצמו תוכן מוסרי רוחני טוב- זו היא הזנחה של המוסר שאיתו נולד ובהכרח תוכן מוסרי מעוות ורע יכנס לתוכו וישלוט בו.
לעומת זאת, התפתחות במישור המוסרי רוחני ללא התפתחות במישור הפיזי שכלי, תגרום לכך שהאדם לא ימלא את יעודו בעולם. מערכת סגורה בה האדם מתעצם מוסרית ורוחנית ואינו מסוגל לפרוץ ולתרום לאחרים- היא לא מוסרית ומפספסת את המטרה שלשמה הוא נוצר.
זו היא ההכנה וההתפתחות לעולם הגדול. התפתחות זו נמשכת כל החיים. תמיד יש לאן להתקדם ומה לשפר. בכל התחומים. בשנים הראשונות הדגש מושם על ההכנה וההתקדמות האישית. ככל שמתקדם הזמן האדם מממש יותר ויותר את הפוטנציאל שהוא צבר בחייו ומשפר את עולמנו. הפן הביצועי מעשי תופס יותר תאוצה. אך למען שימורו ופיתוחו של הפן המעשי, חובה להמשיך ולעבוד הן על הצד הפיזי שכלי והן על הצד המוסרי רוחני.
לקריאת התגובות: לחץ כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה