יום ראשון, 3 במאי 2009

11- אחר העדר

הרבה פעמים בחיים כשאנו נדרשים לקבל החלטות אנו יכולים להעזר בניסיון הרב שאנשים אחרים צברו מסביבנו. אדם נולד כשמסביבו האנושות הגיעה לתובנות מעמיקות ולסגנון חיים העוזר לנו לבנות את חיינו ולקדם את עולמנו. נורמות והתנהגויות הבונות חברות, יחסי אנוש טובים והבנה בין אנשים. ידע נרחב ומדע המקדם את העולם ומפתח אותו לכיוונים רבים ומדהימים.לולא היינו נשענים על הניסיון הרב של קודמנו, היינו צריכים בכל דור להמציא את הגלגל מחדש ולהתחיל מאפס.

אדם המנווט בטבע שהלך לאיבוד ואין לו מושג לאן ללכת. אם הוא רואה פתאום שביל עיזים (דרך שהצמחיה בה נרמסה ע"י אנשים קודמים) אז הרבה פעמים יהיה חכם ללכת בדרך זו. כיוון שדרך זו מובילה אל מקום שבו שאר האנשים הלכו אליו, או במילים אחרות- אל מקום ישוב, אל ציוויליזציה. כך הוא לא יתקע באמצע שום מקום וימות בצמא.

אך כשמסתכלים לאורך ההיסטוריה רואים שההתקדמויות הגדולות, פריצות הדרך, בכל התחומים באו מאנשים שלא הלכו בתלם. שלא נכנעו לנורמות והסכמיות. קראו תיגר על כלל מדעי שהיה מקובל עד אז או על נורמה מוסרית מסוימת.
כדוגמת אברהם אבינו שהכריז שיש רק אל אחד ועיקרי כשכל שאר העולם האמין באלילים רבים המחלקים ביניהם "גזרות אחריות" על הכוחות בעולם. וכיום רוב העולם הוא מונותאיסטי. הרצל שאף להקים מדינה ודיבר על כך כשזה עוד לא היה מקובל ונחשב להגיוני. והיום אנו חיים במדינת היהודים, במדינת ישראל. תמיד אנשים אלו נחשבו למשוגעים, כי הם היו משוגעים. משוגעים מהבחינה שהם פרצו נורמות ולא היו כמו כולם. אך בסופו של דבר- העולם "השתגע" איתם.
עד היום אנו רואים אנשים מצליחים בעסקים ובמדע ועוד, כולם אנשים בעלי דעה משלהם וברבים מהמקרים דעתם היא חדשנית והם מתאפיינים ביזמות ויצירתיות. הם הולכים בדרך שבה אף אחד לא הלך לפניהם ומגלים עולם ומלואו.

יתרה מכך, לא רק שאם לא נחדש ואף פעם לא נלך בדרכים חדשות שאף אחד לא ניסה לפנינו- אז לא נקדם את העולם בצורה משמעותית מאוד. אלא לפעמים אף ננהג בדרך פסולה. לפעמים הנורמות שמסביבנו יהיו פסולות ולא מוסריות או לא נכונות.
ישנו סיפור על אדם שטייל והלך לאיבוד. האדם חיפש את הדרך אל מקום ישוב ועזרה ומימיו הלכו ואזלו. לאחר חיפושים רבים הוא מצא דרך שראו שהלכו בה אנשים לפני. כל כך שמח האיש והחל הולך במרץ. הלך יום ומימיו אזלו. הלך עוד יום ועוד יום. בכוחותיו האחרונים הוא המשיך ללכת ופתאום ראה בצד הדרך שלד. המשיך וראה עוד שלד. ועוד שלד..
מוסר השכל: לא תמיד מה שאחרים עושים הוא הנכון לעשות.

אנו פועלים בחיינו על סמך הידע והנורמות שהסביבה שלנו נוהגת ויודעת. זה הכרחי. זה מזניק אותנו לנקודת התחלה מתקדמת וטובה. אך יחד עם זאת, חלק מהדברים שאנו אוטומטית ממשיכים את קודמינו והולכים אחר העדר אינם נכונים. אנו נדרשים לביקורתיות. לא רק קריאת ביקורת שאחרים אמרו, אלא ביקורת הבאה מתוכנו. לפעמים אנו נדרשים לשבור מוסכמות. לפרוץ דרכים חדשות.
תחשבו מחוץ לקופסא, תהיו יצירתיים. אל תפחדו תמיד מה יגידו ומה יאמרו. תעשו את מה שאתם חושבים לנכון. תהיו אתם...

4 תגובות:

  1. יפה ומקסים כרגיל :-)

    השבמחק
  2. טל שוטנשטיין3 במאי 2009 בשעה 13:03

    גם אני אהבתי. ממש בקטנה ואתה יכול גם לא להסכים אתי אבל חסר לי הפן האישי. דוגמא יותר ספציפית ממשל להולך בדרך או לאברהם.

    השבמחק
  3. טוב. אז אגיב פה קצת בפן האישי.
    המשנה אומרת ש"במקום שאין אנשים- השתדל להיות איש", כלומר כשאף אחד לא מבצע משהו ולוקח פיקוד- עשה זאת אתה בעצמך ומיוזמתך. אני השתדלתי ליישם זאת על עצמי.
    בכיתה ט' כשהוקמו מול רמות צריפים בדואיים, כולם מסביבי התלוננו שאף אחד לא עושה שום דבר בנידון. שהחוק לא נאכף. ואני שאלתי: האם אנחנו עשינו משהו בנידון? כולם מקטרים, אך האם הם גם קמים ועושים? התחלתי לפעול בנושא ובעקבות כך נהפכתי לסוג של מודיע ומתריע על בנייה בלתי חוקית באיזור שועפט. הייתי עוקב וכל פעם שיש משהו חדש- מודיע לפקחים שכבר למדו להכיר אותי ולהנות מתרומתי זו.
    עשיתי עוד דברים ויזמתי עוד בחיי. בכלל אני אוהב ליזום ולהיות יצירתי. אני חושב שאי הליכה בתלם ותרומה בתחומים הלא נורמליים ורגילים- תורמת הרבה יותר, כיוון שהיא פורצת דרך במקומות שמעטים הלכו בהם. מקומות שיש בהם עוד הרבה עבודה והרבה יכולת להשפיע ולשנות.
    בשנים האחרונות בחיי תחום היצירתיות והחשיבה העצמאית אף נכנסה יותר ויותר גם ללימוד התורה שלי ולתפיסת העולם שלי. ובכלל לכל צורת החשיבה שלי ודרכי הפעולות למימוש יעדים בחיים.

    השבמחק
  4. טל שוטנשטיין10 במאי 2009 בשעה 18:55

    שכוייח :)
    התכוונתי אבל לא לדוגמא, אלא לדילמה אישית.
    כלומר - כשאתה כותב את מסקנותיך כל פעם בפוסט אחר הם נשמעים בהירים ויפים.
    אך אם הכל היה כה בהיר גם בחיים האישיים העולם היה נראה אחרת לגמרי.

    זאת סתם הצעה ידידותית שאתה לא חיב לקבל אבל הייתי מציעה שמעבר למילים היפות, תתן את "הבום בבטן".
    את ההתחבטויות, ההתלבטויות, הקשיים - כיצד הבחירה בדרך הנכונה באמת מעלה אותך - ברובד העמוק שלך - למקום חדש.

    אני מאמינה שכך תתן השראה רבה יותר לקוראים והדברים שלך יישארו אתם גם אחרי ה5 דקות שהם קוראים את מה שאתה כותב.

    סתם להבהרה - תכנס לאתר YNET. יש שם כתבות אקטואליות אך גם אישיות. ולאחר כל כתבה - תגובות. תקרא ותנסה להבין מה דחף את האנשים ועורר אותם להגיב ולהשתתף בדיון.
    טל

    השבמחק