בקורס שאני לומד עכשיו, "מבוא להיסטוריה עולמית", נתקלתי במרצה שדיבר בגנות אמונות דתיות בכלל והאמונה היהודית בפרט. אקדים מעט מדבריו על מנת שיובן תוכן תגובתי במלואו: הוא דיבר על כך שהעולם קיים כבר הרבה מאוד זמן ועל קביעת הזמן שבו התחילה ההיסטוריה כפי שראוי להגדירה (המעבר מתהליך אבולוציוני לתהליך תרבותי- היסטורי) וכמובן התנגד לתחום הזמן המובע בתורה. הוא גם דיבר על כך שלא יכולה להיווצר נשמה בהליך אבולוציוני כזה קצר (שכן באמונה הדתית הנשמה מיוחדת לאדם ולא רק לבע"ח). הוא גם הראה שמין האדם התחיל לחשוב על דברים שלא קיימים במציאות כבר לפני 40,000 שנה ואחת הראיות לכך היא פסל של אדם עם ראש של לביאה המתוארך לאותה תקופה.
שלחתי אליו מייל בזו הלשון:
לכבוד ד"ר יובל הררי שלום רב,
צר לי להלאות אותך בדבריי, אך אני מרגיש צורך להגיב על דבריך במהלך הקורס הנוגעים לאמונות דתיות בכלל ולאמונה הדתית היהודית בפרט.
מהקורס עולה כי אינך מסכים עם מספר נקודות יסוד באמונות דתיות רבות, וביניהם עם היהדות. אינך מאמין שיש נשמה עקב טענה שלא יכולה להתפתח נשמה בתהליך אבולוציוני כזה קצר. כמובן הערכת כמות הזמן שבו קיים העולם/ האנושות על פניהם לא מותאמים לטענות התנ"ך. על דברים אלו רציתי לענות:
נשמה אינה משהו פיזי. באמת אין הגיון שייווצר משהו פיזי שנקרא נשמה בהליך האבולוציה כזה קצר.
מהי נשמה? דבר שאינו פיזי, כלומר: רוחני. מה הכוונה? האדם נפרד מבעלי החיים האחרים בכך שהוא יכול לדמיין דברים מטאפיזיים. על זאת גם אתה מסכים. היכולת לדמיין דברים מטאפיזיים לא נובעת רק משכלול לשוני פיזי אלא בשאר רוח שנוסף אל האדם. שאר רוח זה, הנשמה, היא הדבר המטאפיזי המאפשר את היכולת להאמין בדבר מטאפיזי. זה לא משהו פיזי, ולכן גם אינך מסכים עם זה כי כל התעסקותך היא בהתפתחות פיזית של האנושות. אפרט נקודה זו ואסביר לפיה גם את תחילת האנושות ע"פ האמונה הדתית היהודית.
הרמב"ם סובר שאדם וחווה הולידו הרבה יותר אנשים מלבד אלו שכתובים בתנ"ך, אך הוא מתאר אותם כ"שדים ורוחות". במילים אחרות: הם לא מעניינים אותנו כבני אדם כיוון שהם עדיין לא היו מפותחים דיים רוחנית כדי להיחשב בני אדם. הם לא היו מסוגלים לתפוס אמונה באל מטאפיזי.
בריאת העולם- ע"פ התורה העולם נברא לפני כמעט ששת אלפים שנה. האם זה סותר את תורת האבולוציה או תארוך זמן העולם? לא. מאוד מקובל במסורת היהודית (לא יודע איך זה בדתות אחרות) לראות את פרשת בראשית וסיפור בריאת העולם (ואף סיפור גן העדן) כמשל ולא כתיאור היסטורי. ע"פ האמונה היהודית, התורה איננה באה לספר סיפור היסטורי אך יחד עם זאת- היא לא משקרת וכל טענה היסטורית הכתובה בה היא אמת. במובן זה, תחילת התנ"ך הוא חריג בכך שהוא כתוב כמשל. סיפור בריאת העולם אינו מנסה כלל להסביר את בריאת העולם פיזית, אלא הוא מתמקד במסר מוסרי. יש עוד משלים בתנ"ך וזה איננה פרשנות חדשנית במיוחד רק לנקודה זו.
אז מדוע התורה מתחילה לפני ששת אלפים שנה? כי מבחינת התורה זו היא תחילת ההיסטוריה. אתה בחרת נקודות תחילה של היסטוריה ממניעים וסממנים פיזיים. אתה בודק התפתחות פיזית. התורה בוחנת התפתחות רוחנית. יכול להיות שנקודת התחלה זו נבחרה כיוון שרק ממנה התחילו להאמין באל הנכון (אדם הראשון מתואר בתנ"ך כמדבר עם האל [נבואה] ומכאן נובע שהוא כמובן מאמין בו). אולי רק משם התחילו להאמין באל שאינו קשור כלל לשום דבר פיזי (אל מטאפיזי ולא שילוב של אדם עם לביאה [מערת שטאדל] וכדו'). לכן זוהי הנקודה הרוחנית המבחינה אותנו כבני אדם (כל פרט ופרט מאיתנו), ורק משם אנחנו מחשיבים את תחילת האנושות. מטרת התורה היא התעסקות בתיאוריות מוסריות ועל כן לא מעניין אותנו כלל מתי פיזית נוצר העולם או התפתח האדם פחות או יותר כפי שהוא פיזית כיום. לכן, מבחינת האמונה באל מטאפיזי, העולם שמעניין אותנו מתחיל לפני כששת אלפים שנה.
אין כאן סתירה בין האמונה הדתית לבין האמונות המדעיות כיום. יש פה שני ניתוחים מקבילים: התפתחות פיזית של האנושות מול התפתחות האמונה באל מטאפיזי (וגם התפתחות האמונה באל אחד). ההתפתחות הפיזית משאירה חותמים פיזיים המעידים עליה ואילו ההתפתחות הרוחנית משאירה תיאוריות דתיות המעידות על שאר רוח הקרוי נשמה.
בברכה ובהערכה,
גלעד ישראלי
סטודנט מן המניין בקורס
הי גלעד,
השבמחקאם נאמר שהתורה מספרת סיפור מוסרי של התפתחות האמונה, ותפקידה לתאר את ההליך הרוחני ולא הפיזי, נראה לי שאכן יש בה רציונל רב.
אגב, מה יקרה אם יבואו הראיות המדעיות ויראו שהאמונה התפתחה בצורה שונה ממה שהתורה מתארת?
במקרה שכזה, יכול להיות שלא אקבל את טענות המדע (אגב, כבר היום אני לא מאמין לכל טענה מדעית המקובלת כיום. אני פתוח לשמוע הוכחות וטענות). יכול להיות שאקבל את טענות המדע ואשנה את פרשנותי לתורה. שערי פרשנות לא ננעלו..
השבמחקדיה לצרה בשעתה
אהבתי את התשובה, מנוסח יפה.
השבמחקהמרצה שלך חי במאה ה19 כנראה, הוא אומר את הקלישאות הכי בנאליות של ביקורת המקרא דאז שכבר רבים וגדולים ענו עליהן.
הסיבה היחידה שאני יודעת את זה היא כי אני בדיוק לוקחת קורס מרתק בנושא הזה, על רש"ר הירש ושד"ל.
שני גדולים שהיו גם משכילים במדע ופילוסופיה וגם חכמי תורה ענקיים שכתבו בתגובה בדיוק על זה.
טל ירון, יש מספר גישות ביהדות שמתמודדות עם השאלה הזאת.
יש גישה הזהות המפרשת, שאומרת שאין סתירה עקרונית בין התורה והמדע אבל אם צצה תובנה מדעית -מוכחת- שמראה שלכאורה יש סתירה, מוצאים דרך לפרש את הפסוקים אחרת.
ומנגד גישת הזהות המגבילה, שאומרת שאין סתירה עקרונית בין התורה והמדע, ואם צצה תובנה מדעית כזו, יוצאים מנק' הנחה שהמדע הוא מוגבל וכנראה יש למדענים עוד מה ללמוד בנושא :-) הגישה הזאת נדירה.
ויש גישה שאומרת שאין שום זהות והקבלה בין התורה והמדע.
מדובר בשני תחומים שונים, בעלי שפה ודיאלקטיקה שונים בתכלית, התורה אינה ספר היסטוריה או מדע,
(לצורך העניין, לא ספר על -התפתחות- היסטורית כרונולוגית של המוסר, אלא מוסר נטו)
ואין למדע שום קשר ונגיעה אליה וכל ניסיון לקשר ביניהם או להסביר אחד על ידי השני, הוא בגדר אבסורד.
אלו הגישות באופן כללי, וכמובן שכל רב מכריע בכל שאלה בכל מקרה לגופו.
אני אני חושבת שמקובל על כל מי שעיניו בראשו, לכבד את שניהם. ומרצה באוניברסיטה שלא מכבד, בעצם מגלה סוג של בורות וגובל בפרימיטיביות.
מעניין. ידעתי על הגישות הללו מראיית המציאות בשטח (מה אנשים חושבים) וממחשבה מהם האופציות הלוגיות האפשריות, אבל מעולם לא שמעתי את הגדרת השמות הללו. יפה! שלוש הערות:
השבמחק1. לגבי גישת הזהות המגבילה- לצערי, יש רבים שחושבים כך בפועל אך בלי להגדיר את עצמם בקטגוריה זו. כל ההתנגדות לתורת האבולוציה, אם היא נובעת מ"התורה היא האמת ולכן לא יכול להיות אבולוציה"- אז זו בעצם הגישה המגבילה. הרבה אנשים גם לא מגדירים את עצמם בגישה המגבילה, אך אינטואיטיבית ישר אומרים שהאבולוציה לא הגיונית מבלי להתעמק בה (כאשר הם טוענים שדעתם זו לא נובעת מהיותם דתיים)- רק בגלל שזה לא מסתדר להם עם התורה. אם מישהו אומר "אני לא מאמין באבולוציה כי היא לא הגיונית בנימוקים X ו-Y" אז זה כבר לא גישת הזהות המגבילה.
2. האם גישת חוסר הזהות סוברת שהתורה כלל לא קרתה במציאות? כלומר, אין שום קשר במשמעות שהתורה היא משל אחד גדול? לומר שאין מטרת התורה לספר היסטוריה זו דעה מקובלת. לומר שהתורה כלל לא קשורה להיסטוריה זו דעה אחרת לגמרי... מישהו דתי באמת חושב כך?
3. ולגבי המרצה- אני לא חושב שזאת פרימיטיביות. הוא אמר את דעתו, ואני מקווה שישנה אותה עקב הדיון איתי. אגב, הוא כבר שלח לי תגובה עניינית במייל ואני הגבתי חזרה לתגובתו :)
הי גלעד,
השבמחקאחלה תשובות.
(אין לי מה להוסיף אז אני מחלק צל"ש :)
את המודל הזה של השמות לגישות השונות יצר פרופ' שלום רוזנברג,
השבמחקאם בא לך להרחיב יש ויקיפדיה על זה :-)
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2
לגבי הזהות המגבילה, מבחינתי לא כל אדם שעובד על אוטומט ועונה "זה לא יכול להיות, לפי התורה", נכנס לחשבון. הכוונה לחכמי דורות, כמו ריה"ל ורש"ר (טעיתי מקודם), שבאמת השקיעו מחשבה, ושלא ששים לפסול את המדע לכתחילה (הירש).
האמת שהזהות המפרשת דווקא במיעוט (רמב"ם).
לגבי גישת חוסר הזהות, שהיא בעצם "גישת התחומים הנפרדים", ממש לא אומרת שההתרחשויות לא קרו במציאות.
אלא שאלו סוגי מחקר שונים. (לא מעניין את התורה לפרט איך מבחינה מדעית ומדוייקת הדברים קרו, אלא מה המסר המוסרי שנובע מכך. לכן ייתכנו חוסר דיוקים מדעיים)
הפילוסופיה והמדע = חקר המציאות.
ההתגלות = חקר האלוהים.
והדוגל העיקרי בשיטה הזו הוא מנדלסון.
נראה לי היית נהנה בקורס הזה, אולי תקפוץ לבקר פעם :)