מדי שנה אנו שומעים בתקשורת על מאות מקרים בהם מוגשים כתבי אישום כנגד כל מיני אנשים. מדי פעם, חלק מהאנשים המואשמים מתאבדים עקב הבושה. אצל חלקם מתברר בדיעבד שהיו זכאים. אך גם אם תזוכה במשפט, הציבור והתקשורת כבר שפטו אותך כאשם עוד לפני שהתחיל המשפט. לא ידברו על כך בתקשורת כמו שדיברו כשהועלו החשדות נגדך. לא יסתכלו עליך יותר כמו בעבר. לצערי, אנשים רבים החליטו כפתרון לשים קץ לחייהם.
לא תמיד אנו שומעים על מקרים אלו. לפעמים הם מוזכרים בחדשות בחטף בכתבה של 30 שניות ולרוב כלל אינם מוזכרים. התקשורת זוכרת טוב מאוד לדבר על מעשיהם הרעים שלכאורה הם עשו, אך לא זוכרת לדווח על זיכויים. זוכרת להאשים אותם ולסלוד מהם עוד לפני יריית הפתיחה במשפט, לשחק את עצמם מזועזעים מהמוות שלכאורה נגרם על ידם, אך שוכחת אותם כשחייהם ניטלים בבחירתם.
אך פתאום, השבוע התקשורת לא שכחה. במהדורת החדשות של יום חמישי היא הקדישה להתאבדות טופז כ-45 (!!!) דקות מתוך שעה. כאילו אין בעיות אחרות במדינה. כאילו העולם עצר מלכת. זו היא לא החלטה של שינוי מדיניות בנוגע לחשודים המתאבדים. אלא זו החלטה טבעית הנובעת מתפיסת עולמם. תפיסת עולם שהיטיב לבטא אותה דודו טופז בעצמו...
טופז כתב פעם חיבור על כך שביום השביעי האל ברא את "האנשים המיוחדים". כלומר, יש את האנשים הרגילים (אני, אתה וכו') ויש את האנשים המיוחדים (אנשי התקשורת, הבידור ועוד). אז כשלאחד מאותם אנשים "מיוחדים" קורה משהו כזה, כל עולם התקשורת נעמד דום. כי הוא אחד מאיתנו. הוא לא כמו הרופא שהאשימו אותו האשמות שווא והתאבד ובסוף התברר שיצא זכאי. זה סתם אדם פשוט, רגיל. אלא הוא "מיוחד". נכון שהודה בכך שהתכוון להתנקש ולרצוח אנשים, אבל הוא "מיוחד"!
כנראה, גם, שבגלל אותה תפיסת עולם הוא התאבד. כשתפיסת עולמו התמוטטה והוא הפסיק להיות מאותם "מיוחדים". כשהוא גילה שהוא נפל להיות אדם רגיל ואף יותר גרוע מהצ'חצ'חים של הליכוד. כשגלי האהדה לאדם "מיוחד" זה הפכו לגלי סלידה וגועל- חייו איבדו את משמעותם והוא התאבד.
אני, לעומת זאת, מאמין שכולם באו מאדם הראשון. לא היו שלוש ביצים שמהם יצאו כל מיני אנשים שונים (טובים יותר ופחות, ישנה אמונה שטוענת כך) ולא נבראו אנשים "מיוחדים" ביום השביעי. כל אחד הוא יחיד ומיוחד. כל אחד, בתחומו, נושא פוטנציאל עצום בתוכו. יש אנשים שמממשים יותר מהפוטנציאל שלהם ויש שפחות, אבל כולם מיוחדים. אדם לא נולד להצלחה אלא יוצר אותה בכוחות עצמו שהאל נתן לו. וכמו שהוא מתפתח ועולה ומצליח, גם אחרי שהוא נופל הוא תמיד יכול לקום ולעלות שוב.
מי שמאמין שנולד מיוחד מכולם. מי שמאמין בדטרמיניזם ושגורלו כך לעולם- אינו רואה איך הוא יכול לשנות את עצמו ולעלות שוב אחרי שהוא נופל.
אך מי שמאמין שעלה לגדולה, בעזרת ה', במאמציו הרבים ושדמו אינו יותר אדום מדמם של אחרים- גם כשהוא למטה רואה הוא שיש מיוחדות סמויה מן העין ועתידה היא להתגלות שוב.
כולנו אנשים מיוחדים. אל תוותרו לעצמכם והמשיכו תמיד. גם אם תפלו, קומו ובנו את עצמכם מחדש.
"כי נפלתי קמתי, כי אשב בחושך ה' אור לי"
היו שלום אנשים מיוחדים!
יפה מאד.
השבמחקאני חושב על המנגנון שייצר את ה"אנשים המיוחדים". זהו מנגנון בו יש מרכזי שליטה. מעט מאד אנשים מופיעים בטלויזיה או ברדיו. הם הופכים למפורסמים.
לעומת זאת, בעולם הרשתות החברתיות, יש כבר הרבה פחות "מיוחדים" קיצוניים, ויותר אנשים שווים. כל דמות באינטרנט יש לה את הקהילה איתה היא מחוברת. כך לכל אחד מאתנו שקיים בעולם הוירטואלי יש את ההכרה שלו, ואת החיבור שלו. כך אנו "משטחים את העולם". השאיפה היא שנשוב להיות קהילה שווה, בה כולם הם בני אדם שווים (בערכם).
אני חושב שכל בני האדם שווים כבר עכשיו. הדם של ראש הממשלה אינו אדום יותר מהדם של הפועל הכי פשוט.
השבמחקתמיד יהיו אנשים שמפורסמים יותר ואנשים שמפורסמים פחות. הציבור זקוק למנהיגים ואך טבעי הוא שיש כאלה שבולטים יותר ויש כאלה שיותר מכונסים. יש המשפיעים יותר ויש שמושפעים יותר. גם באינטרנט יש כאלה שיש להם יותר קוראים ויש כאלה שיש להם פחות קוראים. האינטרנט לא ישנה את זה.
מה שהאינטרנט כן משנה, זה שהוא נותן יותר הזדמנויות שוות לכולם. פחות תלות בפרוטקציות, ההון שההורים שלך צברו וכו'. ההצלחה שלך תלויה יותר ויותר בכמה שאתה לוקח את עצמך בידיים ומנצל את כישוריך.