יום שלישי, 4 באוגוסט 2009

24- חג האהבה החיצונית

רק היום. רק היום. נסיעות לקבר ר' יונתן בן עוזיאל לסגולה לזיווג הגון. קראה המודעה. בואו בהמוניכם בט"ו באב, יום מיוחד לסגולה לזיווג הגון.

פעם היו נוהגים לעשות יותר מאמצים כדי למצוא זיווג הגון. לא היו סתם יושבים בבית ומחכים שחבר ישדך או שהקב"ה יפיל את החצי השני שלי מהשמיים. בט"ו באב היו הנערים יוצאים לכרמים שמחוץ לעיר ומסתכלים על הנערות שרוקדות. הן היו רוקדות וקוראות לנערים וכל נער היה בוחר לעצמו מישהי שמוצאת חן בעיניו. כן, שמעתם נכון. כך היה נהוג כמנהג שחז"ל ראו אותו בחיוב. בידיעת, באישור ובעידוד גדולי הרבנים של הדור.


דיברתי אתמול במהלך חתונה של חבר שלי על הנושא ותגובתו הראשונית לדבר הייתה הסתייגות. במבט ראשוני זה היה נראה בעיניו שטחי ורדוד. מה, על סמך הצורה בה היא רוקדת אדם בוחר לעצמו עם מי לצאת (בהנחה אנכרוניסטית שזה ליציאה ולא ישר לחתונה)? זהו?! אין משהו יותר עמוק? מה עם התאמה באישיות ובתכונות? האם הם מתאימים אחד לשני ומטרותיהם בחייהם הולכות בקנה אחד? זו היא חומריות שטחית שלכאורה אין אנו צריכים לתמוך בה ובטח שלא לעודד אותה.

בנוסף, הוא גם טען שמנהג זה התבטל עקב פריצות שבאה בעקבות מחולות אלו. רדידות זו פגעה בנוער ולכן תיקנו את המצב וביטלו את המנהג שבנות ישראל היו מחוללות בכרמים.


תשובתי הייתה שאין לנו לזלזל באותה חומריות "שטחית". הקב"ה ברא אותנו בני אדם ולא מלאכים. חומריים ורוחניים גם יחד ולא רק רוחניים. זה הוא אידיאלי. בני האדם יכולים להגיע למדרגה יותר גבוהה של השתמשות ויחס לכל עולם החומר והימצאות בתוך תוכו וכל זאת יחד עם עולם רוחני שמאוחד איתו כאחד.

אין אני חושב שחומריות ויצריות זו אמורה לשמש אותנו לבדה בשיקולי חיינו, אלא היא נדבך חשוב. בחירת בת/ בן הזוג, כמו כל בחירה בחיים, אמורה להישקל ממניעים טהורים ועמוקים. מניעים רוחניים ומניעי יצר טוב. אך יחד עם זאת, יש לתת מקום נכבד גם לשיקולי החומריות החיצונית ולא להתעלם מהם. יש לתת מקום לאותם שיקולי יצר הרע שאם הם באים לבדם הם רעים, אך אם הם באים יחד עם יצר הטוב, הם לא רק טובים אלא טובים מאוד (כמאמר חז"ל)!

בכל התחלה שבה אין שני הצדדים מכירים אחד את השני, גם אם זה בשידוך, הצד החומרי תופס מקום מרכזי. בין אם זה במודע ובין אם זה בתת מודע. אט אט, ההיכרות מעמיקה, הקשר הולך ומעמיק ומקבל רבדים רוחניים ונפשיים יותר. אין זה פסול, אלא זאת דרך העולם.

אם עם ישראל במהלך הדורות התקלקל ולא הצליח להבין את השילוב הזה בין החומריות לרוחניות ואיבד את רוחניותו ונפל לפריצות עקב כך, אז נכון היה לבטל מנהג זה. אך אין זה המצב האידיאלי. המצב האידיאלי הוא שבנות ישראל מחוללות בכרמים ובני ישראל מתחילים איתן. אין הם מתעלמים מרגשותיהם ויצריהם החומריים, אלא משלבים אותם יחד עם מחשבותיהם ושיקוליהם השכליים.

האם בימינו אנחנו במדרגה שניתן להחזיר מנהג זה לציבור הדתי לאומי (הציבור החילוני כבר נוהג מנהג זה בכל ימות השנה)? ולציבור החרדי? זאת שאלה טובה. אך לדעתי, כדי שנגיע לכך אנו צריכים לשדר יותר את האחדות והשילוב שבין הקודש לחול ולהראות את הטוב שבחול. להפסיק להחמיר יתר על המידה ולהראות שהחול אינו רק מאיים ומפחיד, אלא מהנה, טוב וטהור.


לנשואים ולרווקים התפוסים שבינינו- חג שמח!

לרווקים הפנויים שבינינו- מה אתם עושים מול המחשב? אתם לא אמורים להיות בכרמים איפשהו?!


חג אהבה שמח!

2 תגובות:

  1. חג שמח :-)
    אני לא חושבת שפעם התאמצו יותר מהיום.
    אם פעם היו כרמים, היום יש פייסבוק, אינטרנט, אירועים שונים לרווקים... כל דור והמאמצים שלו.

    נדמה לי שהסיבה שזה בוטל היא לא חומריות אלא פריצות- כלומר, לראות בחורה רוקדת גרם לחוסר צניעות. הרי בכל מקרה רואים את האדם לפני שבוחרים אותו, לא צריך מחולות בכרמים בשביל זה. יכול להיות שזה המקור לתופעת הדיסקוטקים הצפופים :-)

    דעתי הצנועה היא שבדור ההוא, כשהייתה הפרדה דומיננטית בין גברים לנשים, היא הדגישה את המתח המיני יותר במעמד הזה.
    והיום כשהיא הרבה פחות דומיננטית (אתה נפגש עם המין השני בבית ספר, בשכונה, בתנועת נוער, בבית כנסת, באוניברסיטה, בחתונות, באירועים ובעבודה), גם המתח המיני וההתרגשות למפגש עם המין השני, הרבה יותר פחותים.
    אז אולי הגיע הזמן להפסיק לחשוש ולהחזיר את המנהג הזה. זה נשמע כ"כ רומנטי :-)

    אני מתארת לעצמי שיהיו אנשים שכן עלולים להביא שוב את המנהג לידי פריצות. אך אלו אותם אנשים שיבואו לידי פריצות גם בלי המנהג.
    ביום שבו כל עם ישראל יהיו במדרגה גבוהה, ללא היררכיה של שכבות בעם - כבר יגיע המשיח.

    השבמחק
  2. המאמצים האלו שאת מדברת עליהם בדרך כלל נעשים אחרי שאנשים כבר נמצאים בגיל מאוחר יחסית. בדרך כלל בשנים הראשונות אנשים יותר בונים על שידוכים ולא תמיד מציעים להם משהו. לפעמים הם יושבים בביתם ומחכים וממש רוצים לצאת, אך אין להם עם מי.
    האינטרנט הולך ומתקדם בנושא הזה ואולי זה ישתנה וגם צעירים יותר שמעוניינים מתחילים יותר ויותר ליזום בעצמם דרך האינטרנט.

    אני לא חושב שאין שום טעם לראות את הבחורה רוקדת. פסיכולוגים אף יגידו לך שהצורה בה היא רוקדת מעידה על האישיות שלה. אך למרות זאת, אולי אין זה הזמן והתקופה. אולי זה עדיין לא יהיה צנוע. ואולי ההפך...

    השבמחק