"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש" (סוף סוף אני מצטט את קהלת)
שגרה. היום הוא כמו אתמול ומחר יהיה כמו היום. שום דבר לא ישתנה. אין לאן לשאוף.
ישנה טענה ששלמה כתב את ספר שיר השירים כשהיה בחור (ומאוהב), את משלי שהיה מבוגר (וחכם) ואת קהלת כשהיה זקן (ועייף). ע"פ טענה זו, כך אפשר להבין את ההבדל בין סגנונות הכתיבה בכל ספר וספר.
משפט שכזה מאפיין רבים מהמבוגרים בימינו: "אתה עוד צעיר. חושב שהכל אפשרי. חושב שאפשר לתקן ולשפר תמיד. אך כשתגדל תבין". מכירים את טענת ה"כשתגדל תבין"? טענה ידועה. אני נוהג לומר לאנשים (וגם לקטנים ממני כשאני שומע את בני גילי אומרים להם מילים אלו) שאם אומרים להם "כשתגדל תבין", סימן שאין להם תשובה טובה. בכל מקרה, לעניינינו, הם ממשיכים ואומרים "כשתגדל תבין שלא הכל מושלם ולפעמים זה מה שיש ועם זה צריך לחיות. צריך להשלים עם המציאות".
הם חושבים שלהם יש ניסיון רב שנים וכיוון שהם חוו כל כך הרבה כישלונות, הם למדו על בשרם שאי אפשר לתקן וצריך פשוט להשלים עם המציאות. הצעירים שעוד לא סבלו ונכשלו רבות עוד שאפתנים וחושבים שאפשר לשנות.
"כי שבע יפול צדיק וקם". פסוק ממשלי, כששלמה עוד לא היה זקן ומיואש. כאן שלמה מבוגר וכבר נפל פעמים רבות (כמו כל אדם). אך כל אותם נפילות לא מייאשות אותו. הוא יודע ששאיפותיו הגדולות יכולות להתממש וכל אותם כישלונות שהוא חווה הם רק קשיים בדרך להצלחה הגדולה. זה נכון תמיד: בין אם זו הצלחה בשיפור מידותיך, בחיי הזוגיות, בעבודה ובכל שאר השאיפות בחיים. כל אדם, אפילו צדיק, נופל לפעמים. אך החוכמה היא לקום ולהמשיך הלאה ולא לוותר.
אין חכם כבעל ניסיון. ניסיון המבוגרים והזקנים הוא דבר חשוב וכדאי להקשיב להם. אך לא תמיד כדאי לעשות כדבריהם. החכם לא תמיד צודק. אך הרבה פעמים ניתן ללמוד מהם דבר מה. למשל, אם מבוגר אומר לך שדבר מסוים אינו אפשרי ורבים ניסו ולא הצליחו- אתה יכול להבין שכנראה הדבר קשה לביצוע. הרבה מבוגרים ניסו, נכשלו והתייאשו. הם לא תמיד מצליחים לממש את שאיפותיהם בחייהם ובגיל שכזה הם נוטים יותר לייחס את הכישלונות לאי יכולתם ולכך שזה בלתי אפשרי, מאשר לנסות שוב ושוב עד שיצליחו.
אני מאחל לכולנו: "שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך" ו"שתישאר צעיר לנצח"...
איזה כיף!
שבוע שעבר סיימתי ללמוד את כל התנ"ך חמש פעמים. התחלתי לפני כמעט חמש שנים ללמוד קצת כל יום ועכשיו סיימתי. אני ממליץ לכולכם ללמוד את ספרי התנ"ך ולהפיק מהם את המירב.
בע"ה אקיים מסיבת סיום תנ"ך שבה אני מתכנן לתת דבר תורה על לימוד התנ"ך מתקופת הנביאים הראשונים ועד ימינו.
לגבי החלק הראשון... אמן!
השבמחקלגבי החלק השני, נראה שזה עניין משותף לשנינו... נראה מה יתפתח.
התנ"ך בעיניי הוא ספר הספרים. הספר המרתק ביותר שנכתב. ועוד יש בו רבדים עמוקים נחבאים מן העין.
ספר חזון.
כתבתי את הטענה ששלמה כתב את ספריו ע"פ סדר זה ממה שזכרתי, אך לא ידעתי מאיפה זה. עכשיו מצאתי את המקור. הטענה ששלמה כתב את ספריו ע"פ סדר זה והסבר דבריו ע"פ גילו מובאים בחז"ל בשיר השירים רבה פרשה א'.
השבמחקבנוגע לסיום התנ"ך. אכן יש בו המון רבדים ותמיד יש מה ללמוד בו עוד. עכשיו צריך להתחיל מבראשית...